<h1>בה"ג הלכ' יבום וחליצה</h1>
<h2>דף טז:</h2>
תנו רבנן שלשה צריכין שיראו ואילו הן אפר פרה עפר שוטה ורוק יבמה, משום רבי ישמעאל אמרו אף דם ציפור.
<h2>דף יח:</h2>
[פסק] ושומרת יבם דמזניא אע"ג דיבם דילה כהן הוא, לא תימא כאשת איש דמיא ואסירא אלא פנויה היא ושריא ליה, דכתיב (במדבר ה', כ"ב) ואמרה האשה אמן אמן ותנן (סוטה יח:) על מה היא אומרת אמן, אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה, ואמר רב המנונא שומרת יבם שזנתה אסורה ליבם, ואמרי במערבא לית הילכתא כרב המנונא אלא שריא ליבם דתנן (יבמות ע"ט:) הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בא עליה פסלה, (שם פ':) טעמא דבא עליה פסלה דקא משתמש באשת (איש) [אח], הא בעלוה אחרים לא פסלוה, והא קשיא מתניתין אמן שלא שטיתי שומרת יבם וכנוסה, אמרי ההיא רבי עקיבא היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין, ולית הילכתא כוותיה, אלא שומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה, אלמא פנויה היא ושריא ליבמה, דהא אמרינן (יבמות ס"א:) לית הילכתא כר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה.
